נוֹחַ, המאה ה-29 עד ה-19 לפני הספירה
נוֹחַ, המאה ה-29 עד ה-19 לפני הספירה

כתבי אבות הקדושים הקדמונים וסופרי הכנסייה

נוֹחַ, המאה ה-29 עד ה-19 לפני הספירה

bibleox 커뮤니티에서 준비한 텍스트

이 텍스트가 모두에게 접근 가능하길 바라며, 우리는 이 번역을 준비했습니다. 안타깝게도 완성된 번역을 항상 찾을 수 있는 것은 아니어서, 우리가 직접 만들고 있습니다. 자동 도구와 사람들이 함께 작업하고 있습니다. 여러분도 도울 수 있습니다! 일부 부분이 완벽하지 않을 수 있지만, 의미의 정확성을 유지하려고 노력했습니다. 부정확한 점을 발견하거나 텍스트를 개선하고 싶다면 - 비판을 환영합니다! 더 나은 방법은 커뮤니티에 참여하여 수정을 제안하는 것입니다. 위키백과 자료처럼 이 텍스트는 CC BY-SA 라이선스로 자유롭게 배포됩니다.

צַדִּיק
이 텍스트는 다른 언어로도 제공됩니다:

נוֹחַ (מנוחה, רגיעה) (בראשית ו, ח; מתי כד, לז; אל העברים יא, ז ואחרים) – העשירי והאחרון שבאבות הקדומים שלפני המבול, בשושלת ישרה מאדם. בנו של למך, ולפיכך נכדו של מתושלח, נוֹחַ נולד לפי הנוסח העברי בשנת 1056 לבריאת העולם, ולפי התנ"ך הסלאבי בשנת 1662. שמו וחייו קשורים באופן הדוק והיסטורי לאירוע הנורא שהשמיד את העולם דאז, והוא המבול העולמי. למך, עם לידת בנו, קרא לו נוֹחַ, באומרו: "הוא ינחמנו במעשינו ובעמל ידינו בעבודת האדמה אשר קילל אותה ה'" (בראשית ה, כט).

על התקופה הראשונה, הארוכה מאוד, בחיי נוֹחַ, נאמר מעט מאוד בדבר האלוהים. היה לו בן חמש מאות שנה, ויולד נוח שלשה בנים: את שם, את חם ואת יפת, מציין כותב דברי הקודש – בנים אשר נעשו לימים לאבותיהם של שלושת הענפים העיקריים של המין האנושי (בראשית י, לב).

באשר לאופיו האישי של נוֹחַ, על כך מצוין בפשטות ובמשמעותיות בספר בראשית, והוא כי בקרב הדור המושחת, נוֹחַ מצא חן בעיני ה', כי איש צדיק ותמים היה בדורותיו, ואת האלוהים התהלך נוח (בראשית ו, ח-ט). על אותה קדושה נעלה של נוֹחַ מעיד גם הנביא יחזקאל (יחזקאל יד, יד-כ).

חייו ותולדותיו של נוֹחַ, כפי שציינו כבר לעיל, קשורים באופן הדוק למבול העולמי (ראה: מבול), ולאחר המבול מופיע נוֹחַ בדפי ההיסטוריה המקודשת כקשר גדול המחבר בין העולם העתיק לחדש.

לאחר המבול, נאמר בהמשך סיפורו, החל נוֹחַ לעבוד את האדמה ונטע כרם. בפעם אחת שתה יין, השתכר ונשכב ערום באוהלו. בנו, חם, התנהג בחוסר כבוד כלפי אביו במקרה זה, ולכן נשללה ממנו הברכה, וצאצאיו נידונו לעבדות. ולשם וליפת, על כי כיסו את ערוות אביהם, הובטחה ברכה אלוהית מיוחדת: שבצאצאי שם תישמר האמונה האמיתית והכנסייה; ואילו ליפת – שצאצאיו יתפשטו מאוד ויתאחדו לימים עם צאצאי שם (בראשית ט, יט-כז). נוֹחַ חי לאחר המבול 350 שנה (פסוקים כח-כט), וכל ימי נוֹחַ היו 950 שנה, והוא מת.

זכרו של נוֹחַ והאירועים הגדולים בחייו מעולם לא דעך בקרב הצאצאים, והוא מופיע לעתים קרובות בכתבי הקודש. עליו מזכירים הנביאים ישעיהו, יחזקאל והחכם בן סירא (ישעיהו נד, ח-י; יחזקאל יד, יט-כ; בן סירא מד, טז-יח). ה' עצמו מצביע על ימי נוֹחַ, ומזהיר את האנשים מחוסר אמונה ושאננות (מתי כד, לז-לט). השליח הקדוש פטרוס מכנה את נוֹחַ כמטיף לצדק, ובהצלת בני האדם מן המבול בתיבה בימיו, הוא מראה לנו רמז לישועתנו דרך הטבילה (פטרוס ב, ב, ה). והשליח פאולוס מציג את דוגמת נוֹחַ כמופת לאמונה ולצדק על פי האמונה (אל העברים יא, ז).

אמיתות הסיפור המקראי על נוֹחַ והמבול מוצאת אישוש במסורות על כך בקרב כל העמים בכל ארצות תבל, אף שכל המסורות הללו מעוותות על ידי תוספות אגדתיות, כגון: אצל ההודים, הפרסים, הסינים ואחרים.

88
작성자: Rodion Vlasov
수정 또는 추가할 내용이 있나요? 저희에게 연락하세요.: https://t.me/bibleox_live
또는 직접 글을 편집하세요.: 편집