המילה המקראית «Φαρισαῖος» במילונים יווניים
⚠️ סליחה, דף זה נמצא בפיתוח
Φαρισαῖοι
[Pharisaioi]
תרגום
en: Pharisees
jp: パリサイ派は, パリサイ人たち, パリサイ人, ファリサイ人, ファリサイ人たちは, パリサイ人たちは, ファリサイ派の人々, パリサイ人たちが, ファリサイ派, ファリサイ派の人々は
ru: Фарисеи, фарисеи, фарисеям
מורפולוגיה
מין:
זכר
מספר:
רבים
יחסה:
נומינטיב
חלק דיבר:
שם עצם
סטטיסטיקה
ID: 12778
מספר מילים: 39
חזרות לקסמה: 53
רשימת פסוקים (39)
מעש. 23:8
,
מתי. 27:62
,
מתי. 9:11
,
מתי. 9:14
,
מתי. 9:34
,
מתי. 12:2
,
מתי. 12:14
,
מתי. 12:24
,
מתי. 15:1
,
מתי. 15:12
,
מתי. 16:1
,
מתי. 19:3
,
מתי. 21:45
,
מתי. 22:15
,
מתי. 22:34
,
מתי. 23:2
,
מתי. 23:13
,
מתי. 23:15
,
מתי. 23:23
,
מתי. 23:25
,
מתי. 23:27
,
מתי. 23:29
,
מרק. 2:18
,
מרק. 2:24
,
מרק. 3:6
,
מרק. 7:1
,
מרק. 7:3
,
מרק. 7:5
,
מרק. 8:11
,
מרק. 10:2
,
יוח. 4:1
,
יוח. 7:32
,
יוח. 7:47
,
יוח. 8:3
,
יוח. 8:13
,
יוח. 9:15
,
יוח. 11:47
,
יוח. 11:57
,
יוח. 12:19
פסוקים אקראיים
יוח. 4:1
Ὡς οὖν ἔγνω ὁ Ἰησοῦς ὅτι ἤκουσαν οἱ Φαρισαῖοι ὅτι Ἰησοῦς πλείονας μαθητὰς ποιεῖ καὶ βαπτίζει ἢ Ἰωάννης
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֶעֱמִיד וְהִטְבִּיל תַּלְמִידִים הַרְבֵּה מִיּוֹחָנָן׃
מרק. 8:11
Καὶ ἐξῆλθον οἱ Φαρισαῖοι καὶ ἤρξαντο συζητεῖν αὐτῷ, ζητοῦντες παρ᾿ αὐτοῦ σημεῖον ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ, πειράζοντες αὐτόν
וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיָּחֵלּוּ לְהִתְוַכַּח אִתּוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מֵעִמּוֹ אוֹת מִן־הַשָּׁמַיִם וְהֵם מְנַסִּים אֹתוֹ׃
מתי. 23:23
Οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι ἀποδεκατοῦτε τὸ ἡδύοσμον καὶ τὸ ἄνηθον καὶ τὸ κύμινον, καὶ ἀφήκατε τὰ βαρύτερα τοῦ νόμου, τὴν κρίσιν καὶ τὸ ἔλεος καὶ τὴν πίστιν· ταῦτα [δὲ] ἔδει ποιῆσαι κἀκεῖνα μὴ ἀφιέναι
אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַשֶּׁבֶת וְאֶת־הַכַּמֹּן וַתַּנִּיחוּ אֵת הַחֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הָאֱמוּנָה וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם־אֶת־אֵלֶּה׃
מתי. 15:12
Τότε προσελθόντες οἱ μαθηταὶ λέγουσιν αὐτῷ, Οἶδας ὅτι οἱ Φαρισαῖοι ἀκούσαντες τὸν λόγον ἐσκανδαλίσθησαν
וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הֲיָדַעְתָּ כִּי הַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה נִכְשְׁלוּ־בוֹ׃
מתי. 12:14
ἐξελθόντες δὲ οἱ Φαρισαῖοι συμβούλιον ἔλαβον κατ᾿ αὐτοῦ ὅπως αὐτὸν ἀπολέσωσιν
וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ עָלָיו לְאַבְּדוֹ׃
Φαρισαῖος
[Pharisaios]
— Pharisee
Abbott-Smith, Manual Greek Lexicon of the NT
Φαρισαῖος, -ου, ὁ (Aram. פְּרִישָׁא; see Dalman,
Gr., 157.n, Words, 2.n),
a Pharisee:
Mat.23:26,
Php.3:5; usually in pl.,
Mat.9:11,
Mrk.2:18, al.; Φ. κ. γραμματεῖς,
Mat.5:20,
Mrk.2:16,
Luk.5:21, al.; Φ. κ. Σαδδυκαῖοι,
Mat.16:1,
Act.23:6, 7 al.; ἀρχιερεῖς,
Mat.21:45,
Jhn.7:32, al. (see
DB, iii, 826b).
(AS)
Source: STEPBible.org (Tyndale House, Cambridge), CC BY 4.0
Φαρισαῖος
[Pharisaios]
— Pharisee
Liddell–Scott–Jones, LSJ
a Pharisee, Separatist (from pharash, to distinguish) , one of a sect who separated themselves from other Jews as affecting superior holiness. (from Middle LSJ)
Source: STEPBible.org (Tyndale House, Cambridge), CC BY 4.0