מתי. 27:23
ὁ δὲ ἔφη, Τί γὰρ κακὸν ἐποίησεν; οἱ δὲ περισσῶς ἔκραζον λέγοντες, Σταυρωθήτω
וַיֹּאמֶר הַנְּצִיב מָה־אֵפוֹא הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיּוֹסִיפוּ עוֹד צָעֹק לֵאמֹר יִצָּלֵּב׃
יוח. 18:23
ἀπεκρίθη αὐτῷ Ἰησοῦς, Εἰ κακῶς ἐλάλησα, μαρτύρησον περὶ τοῦ κακοῦ· εἰ δὲ καλῶς, τί με δέρεις
וַיַּעַן אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ אִם־רָעָה דִבַּרְתִּי תְּנָה־עֵד כִּי־רָעָה הִיא וְאִם־טוֹב מַדּוּעַ תִּסְטְרֵנִי׃
יוח. 18:30
ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπαν αὐτῷ, Εἰ μὴ ἦν οὗτος κακὸν ποιῶν, οὐκ ἄν σοι παρεδώκαμεν αὐτόν
וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לוּלֵא הָיָה זֶה עֹשֶׂה רָע כִּי עַתָּה לֹא הִסְגַּרְנֻהוּ אֵלֶיךָ׃
מעש. 23:9
ἐγένετο δὲ κραυγὴ μεγάλη, καὶ ἀναστάντες τινὲς τῶν γραμματέων τοῦ μέρους τῶν Φαρισαίων διεμάχοντο λέγοντες, Οὐδὲν κακὸν εὑρίσκομεν ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ· εἰ δὲ πνεῦμα ἐλάλησεν αὐτῷ ἢ ἄγγελος —
וַתְּהִי הֲמֻלָּה גְדוֹלָה וַיָּקוּמוּ הַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְוַכְּחוּ לֵאמֹר לֹא־מָצָאנוּ דָבָר רָע בָּאִישׁ הַזֶּה וְאִם־רוּחַ דִּבֶּר אֵלָיו אוֹ מַלְאָךְ אַל־נִלָּחֲמָה בֵּאלֹהִים׃
א"פט. 3:9
μὴ ἀποδιδόντες κακὸν ἀντὶ κακοῦ ἢ λοιδορίαν ἀντὶ λοιδορίας, τοὐναντίον δὲ εὐλογοῦντες, ὅτι εἰς τοῦτο ἐκλήθητε ἵνα εὐλογίαν κληρονομήσητε
אַל־תְּשַׁלְּמוּ רָעָה תַּחַת רָעָה אוֹ חֶרְפָּה תַּחַת חֶרְפָּה כִּי אִם־תְּבָרֵכוּ מִדַּעְתְּכֶם כִּי־לָזֹאת נִקְרֵאתֶם לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת־הַבְּרָכָה׃
א"פט. 3:10
ὁ γὰρ θέλων ζωὴν ἀγαπᾶν καὶ ἰδεῖν ἡμέρας ἀγαθὰς παυσάτω τὴν γλῶσσαν ἀπὸ κακοῦ καὶ χείλη τοῦ μὴ λαλῆσαι δόλον
כִּי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב יִצֹּר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע וּשְׂפָתָיו מִדַּבֵּר מִרְמָה יָסוּר מֵרָע וְיַעֲשֶׂה־טּוֹב יְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְיִרְדְּפֵהוּ׃
א"פט. 3:11
ἐκκλινάτω δὲ ἀπὸ κακοῦ καὶ ποιησάτω ἀγαθόν, ζητησάτω εἰρήνην καὶ διωξάτω αὐτήν
כִּי־עֵינֵי יְהוָֹה אֶל־צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָם׃
ג"יוח. 1:11
Ἀγαπητέ, μὴ μιμοῦ τὸ κακὸν ἀλλὰ τὸ ἀγαθόν. ὁ ἀγαθοποιῶν ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν· ὁ κακοποιῶν οὐχ ἑώρακεν τὸν θεόν
חֲבִיבִי אַל־תִּרְדֹּף הָרָעָה כִּי אִם־הַטּוֹב הָעֹשֶׂה טוֹב הוּא מֵאֱלֹהִים וְהָעֹשֶׂה רַע לֹא רָאָה אֶת־הָאֱלֹהִים׃
הרמ. 7:19
οὐ γὰρ ὃ θέλω ποιῶ ἀγαθόν, ἀλλὰ ὃ οὐ θέλω κακὸν τοῦτο πράσσω
כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה בּוֹ כִּי אִם־הָרַע אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רֹצֶה בּוֹ אוֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה׃
הרמ. 7:21
Εὑρίσκω ἄρα τὸν νόμον τῷ θέλοντι ἐμοὶ ποιεῖν τὸ καλὸν ὅτι ἐμοὶ τὸ κακὸν παράκειται·
וּבְכֵן מֹצֵא־אֲנִי בִי זֶה הַחֹק אָנֹכִי רֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְדָבַק־בִּי הָרָע׃
הרמ. 12:17
μηδενὶ κακὸν ἀντὶ κακοῦ ἀποδιδόντες· προνοούμενοι καλὰ ἐνώπιον πάντων ἀνθρώπων·
אַל־תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה דִּרְשׁוּ הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל־אָדָם׃
הרמ. 12:21
μὴ νικῶ ὑπὸ τοῦ κακοῦ, ἀλλὰ νίκα ἐν τῷ ἀγαθῷ τὸ κακόν
אַל־נָא יִכְבָּשְׁךָ הָרָע כְּבוֹשׁ אַתָּה אֶת־הָרַע בַּטּוֹב׃
הרמ. 13:4
θεοῦ γὰρ διάκονός ἐστιν σοὶ εἰς τὸ ἀγαθόν. ἐὰν δὲ τὸ κακὸν ποιῇς, φοβοῦ· οὐ γὰρ εἰκῇ τὴν μάχαιραν φορεῖ· θεοῦ γὰρ διάκονός ἐστιν, ἔκδικος εἰς ὀργὴν τῷ τὸ κακὸν πράσσοντι
כִּי־מְשַׁמֶּשֶׁת אֱלֹהִים הִיא לְטוֹב לָךְ אַךְ אִם־הָרַע תַּעֲשֶׂה יְרָא כִּי לֹא לְחִנָּם חֲגֻרַת־חֶרֶב הִיא כִּי־מְשַׁמֶּשֶׁת אֱלֹהִים הִיא נֹקֶמֶת בְּקֶצֶף מִכָּל־עֹשֵׂה הָרָע׃
הרמ. 13:10
ἡ ἀγάπη τῷ πλησίον κακὸν οὐκ ἐργάζεται· πλήρωμα οὖν νόμου ἡ ἀγάπη
הָאַהֲבָה לֹא תָרַע לָרֵעַ עַל־כֵּן הָאַהֲבָה קִיּוּם הַתּוֹרָה כֻלָּהּ׃
הרמ. 14:20
μὴ ἕνεκεν βρώματος κατάλυε τὸ ἔργον τοῦ θεοῦ. πάντα μὲν καθαρά, ἀλλὰ κακὸν τῷ ἀνθρώπῳ τῷ διὰ προσκόμματος ἐσθίοντι
אַל־תַּהֲרוֹס אֶת־מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים עַל־דְּבַר מַאֲכָל הֵן הַכֹּל טָהוֹר הוּא אֲבָל רַע לָאָדָם אֲשֶׁר יֹאכְלֶנּוּ בְּמִכְשֹׁל לִבּוֹ׃
ב"קר. 13:7
εὐχόμεθα δὲ πρὸς τὸν θεὸν μὴ ποιῆσαι ὑμᾶς κακὸν μηδέν, οὐχ ἵνα ἡμεῖς δόκιμοι φανῶμεν, ἀλλ᾿ ἵνα ὑμεῖς τὸ καλὸν ποιῆτε, ἡμεῖς δὲ ὡς ἀδόκιμοι ὦμεν
וַאֲנִי מִתְחַנֵּן אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא־תַעֲשֹוּ כָל־רָע לֹא לְמַעַן נֵרָאֶה אֲנַחְנוּ נֶאֱמָנִים כִּי אִם־לְמַעַן תַּעֲשֹוּ אַתֶּם אֶת־הַטּוֹב וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה כְּנִמְאָסִים׃
קול. 3:5
Νεκρώσατε οὖν τὰ μέλη τὰ ἐπὶ τῆς γῆς, πορνείαν, ἀκαθαρσίαν, πάθος, ἐπιθυμίαν κακήν, καὶ τὴν πλεονεξίαν ἥτις ἐστὶν εἰδωλολατρία
עַל־כֵּן תְּמוֹתְתוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם בָּאָרֶץ אֶת־הַזְּנוּת וְהַטֻּמְאָה וְהַזִּמָּה וְהַתַּאֲוֺת הָרָעוֹת וּנְטוֹת אַחֲרֵי הַבֶּצַע אֲשֶׁר הִיא עֲבוֹדַת אֱלִילִים׃
א"תס. 5:15
ὁρᾶτε μή τις κακὸν ἀντὶ κακοῦ τινι ἀποδῷ, ἀλλὰ πάντοτε τὸ ἀγαθὸν διώκετε εἰς ἀλλήλους καὶ εἰς πάντας
וּרְאוּ פֶּן־יְשַׁלֵּם אִישׁ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה כִּי אִם־רִדְפוּ בְכָל־עֵת אֶת־הַטּוֹב הֵן לְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם הֵן לְכָל־אָדָם׃
עבר. 5:14
τελείων δέ ἐστιν ἡ στερεὰ τροφή, τῶν διὰ τὴν ἕξιν τὰ αἰσθητήρια γεγυμνασμένα ἐχόντων πρὸς διάκρισιν καλοῦ τε καὶ κακοῦ
אַךְ לַשְּׁלֵמִים הַמַּאֲכָל הַבָּרִיא אֲשֶׁר עַל־פִּי הַהַרְגֵל יֵשׁ לָהֶם חוּשִׁים מְנֻסִּים לְהַבְדִּיל בֵּין־טוֹב לָרָע׃
חזן. 16:2
Καὶ ἀπῆλθεν ὁ πρῶτος καὶ ἐξέχεεν τὴν φιάλην αὐτοῦ εἰς τὴν γῆν· καὶ ἐγένετο ἕλκος κακὸν καὶ πονηρὸν ἐπὶ τοὺς ἀνθρώπους τοὺς ἔχοντας τὸ χάραγμα τοῦ θηρίου καὶ τοὺς προσκυνοῦντας τῇ εἰκόνι αὐτοῦ
וַיֵּלֶךְ הָרִאשׁוֹן וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־קַעֲרָתוֹ עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי שְׁחִין רַע וּמַכְאִיב בָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עֲלֵיהֶם תָּו הַחַיָּה וּבַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ׃