מתי. 15:27
ἡ δὲ εἶπεν, Ναί, κύριε, καὶ γὰρ τὰ κυνάρια ἐσθίει ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν πιπτόντων ἀπὸ τῆς τραπέζης τῶν κυρίων αὐτῶν
וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם׃
מתי. 15:32
Ὁ δὲ Ἰησοῦς προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ εἶπεν, Σπλαγχνίζομαι ἐπὶ τὸν ὄχλον, ὅτι ἤδη ἡμέραι τρεῖς προσμένουσίν μοι καὶ οὐκ ἔχουσιν τί φάγωσιν· καὶ ἀπολῦσαι αὐτοὺς νήστεις οὐ θέλω, μήποτε ἐκλυθῶσιν ἐν τῇ ὁδῷ
וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל־הָעָם כִּי־זֶה שְׁלשֶׁת יָמִים עָמְדוּ עִמָּדִי וְאֵין לָהֶם מַה־לֶּאֱכֹל וְאֵינֶנִּי אֹבֶה לְשַׁלְּחָם רְעֵבִים פֶּן־יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ׃
מתי. 15:34
καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Πόσους ἄρτους ἔχετε; οἱ δὲ εἶπαν, Ἑπτά, καὶ ὀλίγα ἰχθύδια
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָכֶם וַיֹּאמְרוּ שֶׁבַע וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים׃
מתי. 15:36
ἔλαβεν τοὺς ἑπτὰ ἄρτους καὶ τοὺς ἰχθύας καὶ εὐχαριστήσας ἔκλασεν καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς, οἱ δὲ μαθηταὶ τοῖς ὄχλοις
וַיִּקַּח אֶת־שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֵת הַדָּגִים וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל־הַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם׃
מתי. 15:38
οἱ δὲ ἐσθίοντες ἦσαν τετρακισχίλιοι ἄνδρες χωρὶς γυναικῶν καὶ παιδίων
וְהָאֹכְלִים הָיוּ אַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטָּף׃
מתי. 16:2
ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, [Ὀψίας γενομένης λέγετε, Εὐδία, πυρράζει γὰρ ὁ οὐρανός·
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאמְרוּ יוֹם־צַח יִהְיֶה כִּי אָדְמוּ הַשָּׁמָיִם׃
מתי. 16:3
καὶ πρωΐ, Σήμερον χειμών, πυρράζει γὰρ στυγνάζων ὁ οὐρανός. τὸ μὲν πρόσωπον τοῦ οὐρανοῦ γινώσκετε διακρίνειν, τὰ δὲ σημεῖα τῶν καιρῶν οὐ δύνασθε.]
וּבַבֹּקֶר תֹּאמְרוּ הַיּוֹם סַעַר כִּי־אָדְמוּ וְהִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמָיִם חֲנֵפִים אַתֶּם אֶת־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם יְדַעְתֶּם לִבְחֹן וְאֹתוֹת הָעִתִּים לֹא תוּכָלוּ׃
מתי. 16:6
ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ὁρᾶτε καὶ προσέχετε ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִשְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים׃
מתי. 16:7
οἱ δὲ διελογίζοντο ἐν ἑαυτοῖς λέγοντες ὅτι Ἄρτους οὐκ ἐλάβομεν
וַיַּחְשְׁבוּ בִּלְבָבָם לֵאמֹר כִּי לֹא־לָקַחְנוּ אִתָּנוּ לָחֶם׃
מתי. 16:8
γνοὺς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Τί διαλογίζεσθε ἐν ἑαυτοῖς, ὀλιγόπιστοι, ὅτι ἄρτους οὐκ ἔχετε
וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה מַה־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם כִּי לֹא־לְקַחְתֶּם אִתְּכֶם לָחֶם׃
מתי. 16:11
πῶς οὐ νοεῖτε ὅτι οὐ περὶ ἄρτων εἶπον ὑμῖν; προσέχετε δὲ ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν Φαρισαίων καὶ Σαδδουκαίων
אֵיךְ לֹא תָבִינוּ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִשְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים׃
מתי. 16:13
Ἐλθὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς εἰς τὰ μέρη Καισαρείας τῆς Φιλίππου ἠρώτα τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ λέγων, Τίνα λέγουσιν οἱ ἄνθρωποι εἶναι τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου
וַיְהִי כְּבוֹא יֵשׁוּעַ אֶל־גְּלִילוֹת קִיסְרִין שֶׁל־פִילִפּוֹס וַיִּשְׁאַל אֶת־תַּלְמִידָיו לֵאמֹר מָה־אֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי מִי הוּא בֶּן־הָאָדָם׃
מתי. 16:14
οἱ δὲ εἶπαν, Οἱ μὲν Ἰωάννην τὸν βαπτιστήν, ἄλλοι δὲ Ἠλίαν, ἕτεροι δὲ Ἰερεμίαν ἢ ἕνα τῶν προφητῶν
וַיֹּאמְרוּ יֵשׁ אֹמְרִים יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הוּא וַאֲחֵרִים אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וְיֵשׁ אֹמְרִים יִרְמְיָהוּ אוֹ אֶחָד מִן־הַנְּבִיאִים׃
מתי. 16:15
λέγει αὐτοῖς, Ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מַה־תֹּאמְרוּ מִי אָנִי׃
מתי. 16:16
ἀποκριθεὶς δὲ Σίμων Πέτρος εἶπεν, Σὺ εἶ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ τοῦ ζῶντος
וַיַּעַן שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמַר אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים חַיִּים׃
מתי. 16:17
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Μακάριος εἶ, Σίμων Βαριωνᾶ, ὅτι σὰρξ καὶ αἷμα οὐκ ἀπεκάλυψέν σοι ἀλλ᾿ ὁ πατήρ μου ὁ ἐν τοῖς οὐρανοῖς
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא גִלָּה־לְךָ אֶת־זֹאת כִּי אִם־אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם׃
מתי. 16:23
ὁ δὲ στραφεὶς εἶπεν τῷ Πέτρῳ, Ὕπαγε ὀπίσω μου, Σατανᾶ· σκάνδαλον εἶ ἐμοῦ, ὅτι οὐ φρονεῖς τὰ τοῦ θεοῦ ἀλλὰ τὰ τῶν ἀνθρώπων
וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר לְפֶטְרוֹס סוּר מֵעָלַי הַשָּׂטָן לְמִכְשׁוֹל אַתָּה לִי כִּי אֵין־לִבְּךָ לְדִבְרֵי אֱלֹהִים כִּי אִם־לְדִבְרֵי בְּנֵי־אָדָם׃
מתי. 16:25
ὃς γὰρ ἐὰν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι ἀπολέσει αὐτήν· ὃς δ᾿ ἂν ἀπολέσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ εὑρήσει αὐτήν
כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ תֹּאבַד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאבַד־לוֹ נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יִמְצָאֶנָּה׃
מתי. 16:26
τί γὰρ ὠφεληθήσεται ἄνθρωπος ἐὰν τὸν κόσμον ὅλον κερδήσῃ τὴν δὲ ψυχὴν αὐτοῦ ζημιωθῇ; ἢ τί δώσει ἄνθρωπος ἀντάλλαγμα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ
כִּי מַה־יּוֹעִיל הָאָדָם כִּי־יִקְנֶה אֶת־כָּל־הָעוֹלָם וְנַפְשׁוֹ תִּשָּׁחֵת אוֹ מַה־יִּתֵּן הָאָדָם פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ׃
מתי. 17:2
καὶ μετεμορφώθη ἔμπροσθεν αὐτῶν, καὶ ἔλαμψεν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡς ὁ ἥλιος, τὰ δὲ ἱμάτια αὐτοῦ ἐγένετο λευκὰ ὡς τὸ φῶς
וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם וַיַּזְהִירוּ פָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו כָּאוֹר הִלְבִּינוּ׃
מתי. 17:4
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπεν τῷ Ἰησοῦ, Κύριε, καλόν ἐστιν ἡμᾶς ὧδε εἶναι· εἰ θέλεις, ποιήσω ὧδε τρεῖς σκηνάς, σοὶ μίαν καὶ Μωϋσεῖ μίαν καὶ Ἠλίᾳ μίαν
וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה אִם־תַּחְפֹּץ נַעֲשֶׂה־נָּא פֹה שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אֶחָת׃
מתי. 17:8
ἐπάραντες δὲ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν οὐδένα εἶδον εἰ μὴ αὐτὸν Ἰησοῦν μόνον
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ בִּלְתִּי אֶת־יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ׃
מתי. 17:11
ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ἠλίας μὲν ἔρχεται καὶ ἀποκαταστήσει πάντα·
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא בָרִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת־הַכֹּל׃
מתי. 17:12
λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι Ἠλίας ἤδη ἦλθεν, καὶ οὐκ ἐπέγνωσαν αὐτὸν ἀλλὰ ἐποίησαν ἐν αὐτῷ ὅσα ἠθέλησαν· οὕτως καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου μέλλει πάσχειν ὑπ᾿ αὐτῶν
אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיַּעֲשֹוּ־בוֹ כִּרְצוֹנָם וְכֵן גַּם־בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה עַל־יָדָם׃
מתי. 17:17
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ὦ γενεὰ ἄπιστος καὶ διεστραμμένη, ἕως πότε μεθ᾿ ὑμῶν ἔσομαι; ἕως πότε ἀνέξομαι ὑμῶν; φέρετέ μοι αὐτὸν ὧδε
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה׃
מתי. 17:20
ὁ δὲ λέγει αὐτοῖς, Διὰ τὴν ὀλιγοπιστίαν ὑμῶν· ἀμὴν γὰρ λέγω ὑμῖν, ἐὰν ἔχητε πίστιν ὡς κόκκον σινάπεως, ἐρεῖτε τῷ ὄρει τούτῳ, Μετάβα ἔνθεν ἐκεῖ, καὶ μεταβήσεται· καὶ οὐδὲν ἀδυνατήσει ὑμῖν
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי אֲשֶׁר אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגֵּר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל־הָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְנֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִכֶּם׃
מתי. 17:22
Συστρεφομένων δὲ αὐτῶν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Μέλλει ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου παραδίδοσθαι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων
וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכָם בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים׃
מתי. 17:24
Ἐλθόντων δὲ αὐτῶν εἰς Καφαρναοὺμ προσῆλθον οἱ τὰ δίδραχμα λαμβάνοντες τῷ Πέτρῳ καὶ εἶπαν, Ὁ διδάσκαλος ὑμῶν οὐ τελεῖ τὰ δίδραχμα
וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגְּשׁוּ אֶל־פֶּטְרוֹס גֹּבֵי מַחֲצִית הַשָּׁקֶל וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא יִתֵּן רַבְּכֶם אֶת־מַחֲצִית הַשָּׁקֶל׃
מתי. 17:27
ἵνα δὲ μὴ σκανδαλίσωμεν αὐτούς, πορευθεὶς εἰς θάλασσαν βάλε ἄγκιστρον καὶ τὸν ἀναβάντα πρῶτον ἰχθὺν ἆρον, καὶ ἀνοίξας τὸ στόμα αὐτοῦ εὑρήσεις στατῆρα· ἐκεῖνον λαβὼν δὸς αὐτοῖς ἀντὶ ἐμοῦ καὶ σοῦ
אַךְ לְמַעַן לֹא־נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל לֵךְ אֶל־הַיָּם וְהִשְׁלַכְתָּ אֶל־תּוֹכוֹ חַכָּה וְאֶת־הַדָּג הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַעֲלֶה שָׂאֵהוּ וְכַאֲשֶׁר תִּפְתַּח אֶת־פִּיו תִּמְצָא בוֹ אִסְתִּירָא אוֹתוֹ קַח־לְךָ וְנָתַתָּ לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעֲדֶךָ׃
מתי. 18:6
Ὃς δ᾿ ἂν σκανδαλίσῃ ἕνα τῶν μικρῶν τούτων τῶν πιστευόντων εἰς ἐμέ, συμφέρει αὐτῷ ἵνα κρεμασθῇ μύλος ὀνικὸς περὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ καὶ καταποντισθῇ ἐν τῷ πελάγει τῆς θαλάσσης
וְכָל־הַמַּכְשִׁיל אֶת־אֶחָד מִן־הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי נוֹחַ לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְטֻבַּע בִּמְצוּלוֹת יָם׃
מתי. 18:8
Εἰ δὲ ἡ χείρ σου ἢ ὁ πούς σου σκανδαλίζει σε, ἔκκοψον αὐτὸν καὶ βάλε ἀπὸ σοῦ· καλόν σοί ἐστιν εἰσελθεῖν εἰς τὴν ζωὴν κυλλὸν ἢ χωλόν, ἢ δύο χεῖρας ἢ δύο πόδας ἔχοντα βληθῆναι εἰς τὸ πῦρ τὸ αἰώνιον
וְאִם־תַּכְשִׁילְךָ יָדְךָ אוֹ רַגְלְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ טוֹב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים פִּסֵּחַ אוֹ קִטֵּעַ מִהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם אוֹ־שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְתֻשְׁלַךְ אֶל־אֵשׁ עוֹלָם׃
מתי. 18:15
Ἐὰν δὲ ἁμαρτήσῃ [εἰς σὲ] ὁ ἀδελφός σου, ὕπαγε ἔλεγξον αὐτὸν μεταξὺ σοῦ καὶ αὐτοῦ μόνου. ἐάν σου ἀκούσῃ, ἐκέρδησας τὸν ἀδελφόν σου·
וְכִי יֶחֱטָא־לְךָ אָחִיךָ לֵךְ וְהוֹכַחְתָּ אוֹתוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ לְבַדּוֹ וְאִם־יִשְׁמַע אֵלֶיךָ קָנִיתָ לְּךָ אָחִיךָ׃
מתי. 18:16
ἐὰν δὲ μὴ ἀκούσῃ, παράλαβε μετὰ σοῦ ἔτι ἕνα ἢ δύο, ἵνα ἐπὶ στόματος δύο μαρτύρων ἢ τριῶν σταθῇ πᾶν ῥῆμα·
וְאִם־לֹא יִשְׁמַע קַח עִמְּךָ עוֹד אֶחָד אוֹ שְׁנָיִם לְמַעַן עַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל־דָּבָר׃
מתי. 18:17
ἐὰν δὲ παρακούσῃ αὐτῶν, εἰπὲ τῇ ἐκκλησίᾳ· ἐὰν δὲ καὶ τῆς ἐκκλησίας παρακούσῃ, ἔστω σοι ὥσπερ ὁ ἐθνικὸς καὶ ὁ τελώνης
וְאִם־לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם הַגֵּד אֶל־הַקָּהָל וְאִם־לֹא יִשְׁמַע גַּם־אֶל־הַקָּהָל וְהָיָה לְךָ כְּגוֹי וּכְמוֹכֵס׃
מתי. 18:24
ἀρξαμένου δὲ αὐτοῦ συναίρειν προσηνέχθη αὐτῷ εἷς ὀφειλέτης μυρίων ταλάντων
וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל לְחַשֵּׁב הוּבָא לְפָנָיו אִישׁ אֲשֶׁר חַיָּב לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כָסֶף׃
מתי. 18:25
μὴ ἔχοντος δὲ αὐτοῦ ἀποδοῦναι ἐκέλευσεν αὐτὸν ὁ κύριος πραθῆναι καὶ τὴν γυναῖκα καὶ τὰ τέκνα καὶ πάντα ὅσα ἔχει, καὶ ἀποδοθῆναι
וְלֹא הָיָה־לוֹ לְשַׁלֵּם וַיְצַו אֲדֹנָיו לִמְכֹּר אוֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְכֵן יְשַׁלֵּם׃
מתי. 18:27
σπλαγχνισθεὶς δὲ ὁ κύριος τοῦ δούλου ἐκείνου ἀπέλυσεν αὐτόν, καὶ τὸ δάνειον ἀφῆκεν αὐτῷ
וַיֶּהֱמוּ רַחֲמֵי אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא וַיִּפְטְרֵהוּ וַיַּשְׁמֶט־לוֹ אֶת־הַחוֹב׃
מתי. 18:28
ἐξελθὼν δὲ ὁ δοῦλος ἐκεῖνος εὗρεν ἕνα τῶν συνδούλων αὐτοῦ ὃς ὤφειλεν αὐτῷ ἑκατὸν δηνάρια, καὶ κρατήσας αὐτὸν ἔπνιγεν λέγων, Ἀπόδος εἴ τι ὀφείλεις
וַיֵּצֵא הָעֶבֶד הַהוּא מִלְּפָנָיו וַיִּמְצָא אֶחָד מֵחֲבֵרָיו הָעֲבָדִים וְהוּא חַיָּב־לוֹ מֵאָה דִינָרִים וַיַּחֲזֵק־בּוֹ וַיַּחְנְקֵהוּ לֵאמֹר שַׁלֵּם אֵת אֲשֶׁר אַתָּה חַיָּב לִי׃
מתי. 18:30
ὁ δὲ οὐκ ἤθελεν, ἀλλὰ ἀπελθὼν ἔβαλεν αὐτὸν εἰς φυλακὴν ἕως ἀποδῷ τὸ ὀφειλόμενον
וְהוּא מֵאֵן וַיֵּלֶךְ וַיַּשְׁלִיכֵהוּ בְּמִשְׁמָר עַד כִּי־יְשַׁלֵּם לוֹ אֶת־חוֹבוֹ׃
מתי. 19:4
ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐκ ἀνέγνωτε ὅτι ὁ κτίσας ἀπ᾿ ἀρχῆς ἄρσεν καὶ θῆλυ ἐποίησεν αὐτούς
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם כִּי עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אֹתָם׃
מתי. 19:8
λέγει αὐτοῖς ὅτι Μωϋσῆς πρὸς τὴν σκληροκαρδίαν ὑμῶν ἐπέτρεψεν ὑμῖν ἀπολῦσαι τὰς γυναῖκας ὑμῶν, ἀπ᾿ ἀρχῆς δὲ οὐ γέγονεν οὕτως
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר קְשִׁי לְבַבְכֶם הִנִּיחַ לָכֶם משֶׁה לְשַׁלַּח אֶת־נְשֵׁיכֶם אַךְ מֵרֹאשׁ לֹא הָיְתָה כָּכָה׃
מתי. 19:9
λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι ὃς ἂν ἀπολύσῃ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ μὴ ἐπὶ πορνείᾳ καὶ γαμήσῃ ἄλλην μοιχᾶται
וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת וְלֹקֵחַ לוֹ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא וְהַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה נֹאֵף הוּא׃
מתי. 19:11
ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Οὐ πάντες χωροῦσιν τὸν λόγον [τοῦτον], ἀλλ᾿ οἷς δέδοται
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא יוּכַל כָּל־אָדָם קַבֵּל אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־אִם אֵלֶּה אֲשֶׁר־נִתַּן לָהֶם לְהָבִין׃
מתי. 19:13
Τότε προσηνέχθησαν αὐτῷ παιδία, ἵνα τὰς χεῖρας ἐπιθῇ αὐτοῖς καὶ προσεύξηται· οἱ δὲ μαθηταὶ ἐπετίμησαν αὐτοῖς
אָז יָבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים לְמַעַן יָשִׂים עֲלֵיהֶם אֶת־יָדָיו וְיִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וַיִּגְעֲרוּ־בָם הַתַּלְמִידִים׃
מתי. 19:14
ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἄφετε τὰ παιδία καὶ μὴ κωλύετε αὐτὰ ἐλθεῖν πρός με, τῶν γὰρ τοιούτων ἐστὶν ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַנִּיחוּ לַיְלָדִים וְאַל־תִּמְנָעוּם מִבּוֹא אֵלָי כִּי לָאֵלֶּה מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃
מתי. 19:17
ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Τί με ἐρωτᾷς περὶ τοῦ ἀγαθοῦ; εἷς ἐστιν ὁ ἀγαθός. εἰ δὲ θέλεις εἰς τὴν ζωὴν εἰσελθεῖν, τήρησον τὰς ἐντολάς
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־תִּקְרָאֵנִי טוֹב אֵין־טוֹב כִּי אִם־אֶחָד הָאֱלֹהִים וְאִם חֶפְצְךָ לָבוֹא אֶל־הַחַיִּים שְׁמֹר אֶת־הַמִּצְוֹת׃
מתי. 19:18
λέγει αὐτῷ, Ποίας; ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Τὸ Οὐ φονεύσεις, Οὐ μοιχεύσεις, Οὐ κλέψεις, Οὐ ψευδομαρτυρήσεις
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה הֵנָּה וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלֶּה הֵן לֹא תִרְצָח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר׃
מתי. 19:22
ἀκούσας δὲ ὁ νεανίσκος τὸν λόγον ἀπῆλθεν λυπούμενος, ἦν γὰρ ἔχων κτήματα πολλά
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַבָּחוּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם נֶעֱצָב כִּי־הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים׃
מתי. 19:23
Ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι πλούσιος δυσκόλως εἰσελεύσεται εἰς τὴν βασιλείαν τῶν οὐρανῶν
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם קָשֶׁה לֶעָשִׁיר לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם׃
מתי. 19:24
πάλιν δὲ λέγω ὑμῖν, εὐκοπώτερόν ἐστιν κάμηλον διὰ τρυπήματος ῥαφίδος διελθεῖν ἢ πλούσιον εἰσελθεῖν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ
וְעוֹד אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
מתי. 19:25
ἀκούσαντες δὲ οἱ μαθηταὶ ἐξεπλήσσοντο σφόδρα λέγοντες, Τίς ἄρα δύναται σωθῆναι
וְהַתַּלְמִידִים כְּשָׁמְעָם זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ מִי אֵפוֹא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ׃
מתי. 19:26
ἐμβλέψας δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Παρὰ ἀνθρώποις τοῦτο ἀδύνατόν ἐστιν, παρὰ δὲ θεῷ πάντα δυνατά
וַיַּבֶּט־בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם מִבְּנֵי אָדָם יִפָּלֵא הַדָּבָר אֲבָל מֵהָאֱלֹהִים לֹא יִפָּלֵא כָּל־דָּבָר׃
מתי. 19:28
ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ὑμεῖς οἱ ἀκολουθήσαντές μοι, ἐν τῇ παλιγγενεσίᾳ, ὅταν καθίσῃ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπὶ θρόνου δόξης αὐτοῦ, καθήσεσθε καὶ ὑμεῖς ἐπὶ δώδεκα θρόνους κρίνοντες τὰς δώδεκα φυλὰς τοῦ Ἰσραήλ
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אַתֶּם הַהֹלְכִים אַחֲרָי בְּהִתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב בֶּן־הָאָדָם עַל־כִּסֵּא כְבוֹדוֹ תֵּשְׁבוּ גַם־אַתֶּם עַל־שְׁנֵים עָשָׂר כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃
מתי. 19:30
Πολλοὶ δὲ ἔσονται πρῶτοι ἔσχατοι καὶ ἔσχατοι πρῶτοι
וְאוּלָם רַבִּים מִן־הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וּמִן־הָאַחֲרוֹנִים יִהְיוּ רִאשׁוֹנִים׃
מתי. 20:2
συμφωνήσας δὲ μετὰ τῶν ἐργατῶν ἐκ δηναρίου τὴν ἡμέραν ἀπέστειλεν αὐτοὺς εἰς τὸν ἀμπελῶνα αὐτοῦ
וְהִתְנָה עִם־הַפֹּעֲלִים שְׂכַר דִּינָר לַיּוֹם וַיִּשְׁלָחֵם אֶל־כַּרְמוֹ׃
מתי. 20:5
οἱ δὲ ἀπῆλθον. πάλιν [δὲ] ἐξελθὼν περὶ ἕκτην καὶ ἐνάτην ὥραν ἐποίησεν ὡσαύτως
וַיֵּצֵא גַּם בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית גַּם בַּתְּשִׁיעִית וַיַּעַשׂ כַּדָּבָר הַזֶּה׃
מתי. 20:6
περὶ δὲ τὴν ἑνδεκάτην ἐξελθὼν εὗρεν ἄλλους ἑστῶτας, καὶ λέγει αὐτοῖς, Τί ὧδε ἑστήκατε ὅλην τὴν ἡμέραν ἀργοί
וַיֵּצֵא בִּשְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה וַיִּמְצָא אֲחֵרִים עֹמְדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָה אַתֶּם עֹמְדִים פֹּה בְּטֵלִים כָּל־הַיּוֹם׃
מתי. 20:8
ὀψίας δὲ γενομένης λέγει ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος τῷ ἐπιτρόπῳ αὐτοῦ, Κάλεσον τοὺς ἐργάτας καὶ ἀπόδος αὐτοῖς τὸν μισθὸν ἀρξάμενος ἀπὸ τῶν ἐσχάτων ἕως τῶν πρώτων
וַיְהִי בָעֶרֶב וַיֹּאמֶר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל־פְּקִידוֹ קְרָא אֶת־הַפֹּעֲלִים וְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת־שְׂכָרָם הָחֵל בָּאַחֲרוֹנִים וְכַלֵּה בָּרִאשׁוֹנִים׃
מתי. 20:11
λαβόντες δὲ ἐγόγγυζον κατὰ τοῦ οἰκοδεσπότου
וַיְהִי בְקַחְתָּם וַיִּלּוֹנוּ עַל־בַּעַל הַבַּיִת לֵאמֹר׃
מתי. 20:13
ὁ δὲ ἀποκριθεὶς ἑνὶ αὐτῶν εἶπεν, Ἑταῖρε, οὐκ ἀδικῶ σε· οὐχὶ δηναρίου συνεφώνησάς μοι
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־אֶחָד מֵהֶם רֵעִי לֹא עֲשַׁקְתִּיךָ הֲלֹא שְׂכַר דִּינָר הִתְנֵיתָ עִמִּי׃
מתי. 20:14
ἆρον τὸ σὸν καὶ ὕπαγε· θέλω δὲ τούτῳ τῷ ἐσχάτῳ δοῦναι ὡς καὶ σοί
קַח אֶת־שֶׁלְּךָ וָלֵךְ וַאֲנִי רְצוֹנִי לָתֵת גַּם־לָזֶה הָאַחֲרוֹן כְּמוֹ־לָךְ׃
מתי. 20:21
ὁ δὲ εἶπεν αὐτῇ, Τί θέλεις; λέγει αὐτῷ, Εἰπὲ ἵνα καθίσωσιν οὗτοι οἱ δύο υἱοί μου εἷς ἐκ δεξιῶν σου καὶ εἷς ἐξ εὐωνύμων σου ἐν τῇ βασιλείᾳ σου
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מַה־בַּקָּשָׁתֵךְ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֱמָר־נָא כִּי יֵשְׁבוּ שְׁנֵי־בָנַי אֵלֶּה אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בְּמַלְכוּתֶךָ׃
מתי. 20:22
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Οὐκ οἴδατε τί αἰτεῖσθε· δύνασθε πιεῖν τὸ ποτήριον ὃ ἐγὼ μέλλω πίνειν; λέγουσιν αὐτῷ, Δυνάμεθα
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם הֲיָכֹל תּוּכְלוּ שְׁתוֹת אֶת־הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹתָהּ וְהִטָּבֵל בַּטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו נוּכָל׃
מתי. 20:23
λέγει αὐτοῖς, Τὸ μὲν ποτήριόν μου πίεσθε, τὸ δὲ καθίσαι ἐκ δεξιῶν μου καὶ ἐξ εὐωνύμων οὐκ ἔστιν ἐμὸν τοῦτο δοῦναι, ἀλλ᾿ οἷς ἡτοίμασται ὑπὸ τοῦ πατρός μου
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן אֶת־כּוֹסִי תִשְׁתּוּ וּבַטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ תִּטָּבֵלוּ אַךְ שֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לְתִתָּהּ בִּלְתִּי לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי׃
מתי. 20:25
ὁ δὲ Ἰησοῦς προσκαλεσάμενος αὐτοὺς εἶπεν, Οἴδατε ὅτι οἱ ἄρχοντες τῶν ἐθνῶν κατακυριεύουσιν αὐτῶν καὶ οἱ μεγάλοι κατεξουσιάζουσιν αὐτῶν
וְיֵשׁוּעַ קָרָא לָהֶם וַיֹּאמַר אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־שָׂרֵי הַגּוֹיִם רֹדִים בָּהֶם וְהַגְּדוֹלִים שֹׁלְטִים עֲלֵיהֶם׃
מתי. 20:31
ὁ δὲ ὄχλος ἐπετίμησεν αὐτοῖς ἵνα σιωπήσωσιν· οἱ δὲ μεῖζον ἔκραξαν λέγοντες, Κύριε, ἐλέησον ἡμᾶς, υἱὲ Δαυίδ
וַיִּגְעַר־בָּם הָעָם לְהַשְׁתִּיקָם וְהֵם הִרְבּוּ לִצְעֹק וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ חָנֵּנוּ־נָא בֶּן־דָּוִד׃
מתי. 20:34
σπλαγχνισθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς ἥψατο τῶν ὀμμάτων αὐτῶν, καὶ εὐθέως ἀνέβλεψαν καὶ ἠκολούθησαν αὐτῷ
וְרַחֲמֵי יֵשׁוּעַ נִכְמָרוּ וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וּפִתְאֹם הֵחֵלּוּ עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו׃
מתי. 21:3
καὶ ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ τι, ἐρεῖτε ὅτι Ὁ κύριος αὐτῶν χρείαν ἔχει· εὐθὺς δὲ ἀποστελεῖ αὐτούς
וְכִי־יֹאמַר אִישׁ אֲלֵיכֶם דָּבָר וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לָהֶם וּבְרֶגַע יְשַׁלְּחֵם׃
מתי. 21:4
Τοῦτο δὲ γέγονεν ἵνα πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ τοῦ προφήτου λέγοντος
וְכָל־זֹאת הָיָתָה לְמַלֹּאת הַנֶּאֱמָר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
מתי. 21:6
πορευθέντες δὲ οἱ μαθηταὶ καὶ ποιήσαντες καθὼς συνέταξεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς
וַיֵּלְכוּ הַתַּלְמִידִים וַיַּעֲשֹוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם יֵשׁוּעַ׃
מתי. 21:8
ὁ δὲ πλεῖστος ὄχλος ἔστρωσαν ἑαυτῶν τὰ ἱμάτια ἐν τῇ ὁδῷ, ἄλλοι δὲ ἔκοπτον κλάδους ἀπὸ τῶν δένδρων καὶ ἐστρώννυον ἐν τῇ ὁδῷ
וְרֹב הֶהָמוֹן פָּרְשֹוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עַנְפֵי עֵצִים וַיִּשְׁטָחוּם עַל־הַדָּרֶךְ׃
מתי. 21:9
οἱ δὲ ὄχλοι οἱ προάγοντες αὐτὸν καὶ οἱ ἀκολουθοῦντες ἔκραζον λέγοντες, Ὡσαννὰ τῷ υἱῷ Δαυίδ· Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι κυρίου· Ὡσαννὰ ἐν τοῖς ὑψίστοις
וַהֲמוֹן הָעָם הַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים׃
מתי. 21:11
οἱ δὲ ὄχλοι ἔλεγον, Οὗτός ἐστιν ὁ προφήτης Ἰησοῦς ὁ ἀπὸ Ναζαρὲθ τῆς Γαλιλαίας
וַיֹּאמְרוּ הֲמֹנֵי הָעָם זֶה הוּא הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנְּצֶרֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל׃
מתי. 21:13
καὶ λέγει αὐτοῖς, Γέγραπται, Ὁ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς κληθήσεται, ὑμεῖς δὲ αὐτὸν ποιεῖτε σπήλαιον λῃστῶν
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא וְאַתֶּם שַׂמְתֶּם אֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים׃
מתי. 21:15
ἰδόντες δὲ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς τὰ θαυμάσια ἃ ἐποίησεν καὶ τοὺς παῖδας τοὺς κράζοντας ἐν τῷ ἱερῷ καὶ λέγοντας, Ὡσαννὰ τῷ υἱῷ Δαυίδ, ἠγανάκτησαν
וַיְהִי כִּרְאוֹת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים אֵת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֵת הַיְלָדִים הַצֹּעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ וְאֹמְרִים הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד וַיִּחַר לָהֶם׃
מתי. 21:16
καὶ εἶπαν αὐτῷ, Ἀκούεις τί οὗτοι λέγουσιν; ὁ δὲ Ἰησοῦς λέγει αὐτοῖς, Ναί· οὐδέποτε ἀνέγνωτε ὅτι Ἐκ στόματος νηπίων καὶ θηλαζόντων κατηρτίσω αἶνον
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲשֹׁמֵעַ אַתָּה אֶת־אֲשֶׁר אֵלֶּה אֹמְרִים וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כֵּן הֲכִי קָרֹא לֹא קְרָאתֶם מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז׃
מתי. 21:18
Πρωῒ δὲ ἐπανάγων εἰς τὴν πόλιν ἐπείνασεν
וּבַבֹּקֶר שָׁב אֶל־הָעִיר וְהוּא רָעֵב׃
מתי. 21:21
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν ἔχητε πίστιν καὶ μὴ διακριθῆτε, οὐ μόνον τὸ τῆς συκῆς ποιήσετε, ἀλλὰ κἂν τῷ ὄρει τούτῳ εἴπητε, Ἄρθητι καὶ βλήθητι εἰς τὴν θάλασσαν, γενήσεται·
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה וְאֵין סָפֵק בִּלְבַבְכֶם לֹא לְבַד כְּמַעֲשֵׂה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת תַּעֲשֹוּ כִּי־גַם בֶּאֱמָרְכֶם אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם הָיוֹ תִהְיֶה׃
מתי. 21:24
ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Ἐρωτήσω ὑμᾶς κἀγὼ λόγον ἕνα, ὃν ἐὰν εἴπητέ μοι κἀγὼ ὑμῖν ἐρῶ ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ·
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד אֲשֶׁר אִם־תַּגִּידוּ אֹתוֹ לִי גַּם־אֲנִי אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה׃
מתי. 21:25
τὸ βάπτισμα τὸ Ἰωάννου πόθεν ἦν; ἐξ οὐρανοῦ ἢ ἐξ ἀνθρώπων; οἱ δὲ διελογίζοντο ἐν ἑαυτοῖς λέγοντες, Ἐὰν εἴπωμεν, Ἐξ οὐρανοῦ, ἐρεῖ ἡμῖν, Διὰ τί οὖν οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ
טְבִילַת יוֹחָנָן מֵאַיִן הָיְתָה הֲמִן־הַשָּׁמַיִם אִם־מִבְּנֵי אָדָם וַיַּחְשְׁבוּ בִלְבָבָם לֵאמֹר׃
מתי. 21:26
ἐὰν δὲ εἴπωμεν, Ἐξ ἀνθρώπων, φοβούμεθα τὸν ὄχλον, πάντες γὰρ ὡς προφήτην ἔχουσιν τὸν Ἰωάννην
אִם־נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם יֹאמַר אֵלֵינוּ מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְאִם־נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם כִּי־כֻלָּם חשְׁבִים אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא׃
מתי. 21:28
Τί δὲ ὑμῖν δοκεῖ; ἄνθρωπος εἶχεν τέκνα δύο. καὶ προσελθὼν τῷ πρώτῳ εἶπεν, Τέκνον, ὕπαγε σήμερον ἐργάζου ἐν τῷ ἀμπελῶνι
אֲבָל מַה־דַּעְתְּכֶם אִישׁ הָיָה וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים וַיִּגַּשׁ אֶל־הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר בְּנִי לֵךְ הַיּוֹם וַעֲבֹד בְּכַרְמִי׃
מתי. 21:29
ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐ θέλω, ὕστερον δὲ μεταμεληθεὶς ἀπῆλθεν
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי אֹבֶה וְאַחֲרֵי־כֵן נִחַם וַיֵּלַךְ׃
מתי. 21:30
προσελθὼν δὲ τῷ ἑτέρῳ εἶπεν ὡσαύτως. ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ἐγώ, κύριε· καὶ οὐκ ἀπῆλθεν
וַיִּגַּשׁ אֶל־הַשֵּׁנִי וַיְדַבֵּר כָּזֹאת גַּם־אֵלָיו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי וְלֹא הָלָךְ׃
מתי. 21:32
ἦλθεν γὰρ Ἰωάννης πρὸς ὑμᾶς ἐν ὁδῷ δικαιοσύνης, καὶ οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ· οἱ δὲ τελῶναι καὶ αἱ πόρναι ἐπίστευσαν αὐτῷ· ὑμεῖς δὲ ἰδόντες οὐδὲ μετεμελήθητε ὕστερον τοῦ πιστεῦσαι αὐτῷ
כִּי יוֹחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ אֲבָל הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֵם הֶאֱמִינוּ לוֹ וְאַתֶּם רְאִיתֶם וְלֹא שַׁבְתֶּם אַחֲרֵי־כֵן לְהַאֲמִין לוֹ׃
מתי. 21:34
ὅτε δὲ ἤγγισεν ὁ καιρὸς τῶν καρπῶν, ἀπέστειλεν τοὺς δούλους αὐτοῦ πρὸς τοὺς γεωργοὺς λαβεῖν τοὺς καρποὺς αὐτοῦ
וַיְהִי בְּהַגִּיעַ עֵת הַבָּצִיר וַיִּשְׁלַח עֲבָדָיו אֶל־הַכֹּרְמִים לָקַחַת אֶת־פִּרְיוֹ׃
מתי. 21:35
καὶ λαβόντες οἱ γεωργοὶ τοὺς δούλους αὐτοῦ ὃν μὲν ἔδειραν, ὃν δὲ ἀπέκτειναν, ὃν δὲ ἐλιθοβόλησαν
וַיַּחֲזִיקוּ הַכֹּרְמִים בַּעֲבָדָיו אֶת־זֶה הִכּוּ וְאֶת־זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקָלוּ׃
מתי. 21:37
ὕστερον δὲ ἀπέστειλεν πρὸς αὐτοὺς τὸν υἱὸν αὐτοῦ λέγων, Ἐντραπήσονται τὸν υἱόν μου
וּבָאַחֲרוֹנָה שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת־בְּנוֹ בְּאָמְרוֹ מִפְּנֵי בְנִי יָגוּרוּ׃
מתי. 21:38
οἱ δὲ γεωργοὶ ἰδόντες τὸν υἱὸν εἶπον ἐν ἑαυτοῖς, Οὗτός ἐστιν ὁ κληρονόμος· δεῦτε ἀποκτείνωμεν αὐτὸν καὶ σχῶμεν τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ
וַיְהִי כִּרְאוֹת הַכֹּרְמִים אֶת־הַבֵּן וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו זֶה הוּא הַיּוֹרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנֹאחֲזָה בְּנַחֲלָתוֹ׃
מתי. 21:44
[Καὶ ὁ πεσὼν ἐπὶ τὸν λίθον τοῦτον συνθλασθήσεται· ἐφ᾿ ὃν δ᾿ ἂν πέσῃ λικμήσει αὐτόν.]
וְהַנֹּפֵל עַל־הָאֶבֶן הַהִיא יִשָּׁבֵר וַאֲשֶׁר תִּפֹּל עָלָיו תִּשְׁחָקֵהוּ׃
מתי. 22:5
οἱ δὲ ἀμελήσαντες ἀπῆλθον, ὃς μὲν εἰς τὸν ἴδιον ἀγρόν, ὃς δὲ ἐπὶ τὴν ἐμπορίαν αὐτοῦ·
וְהֵם לֹא־שָׁתוּ לִבָּם לָזֹאת וַיֵּלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל־שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל־מִסְחָרוֹ׃
מתי. 22:6
οἱ δὲ λοιποὶ κρατήσαντες τοὺς δούλους αὐτοῦ ὕβρισαν καὶ ἀπέκτειναν
וְהַנִּשְׁאָרִים תָּפְשֹוּ אֶת־עֲבָדָיו וַיִּתְעַלְּלוּ בָם וַיַּהַרְגוּם׃
מתי. 22:7
ὁ δὲ βασιλεὺς ὠργίσθη, καὶ πέμψας τὰ στρατεύματα αὐτοῦ ἀπώλεσεν τοὺς φονεῖς ἐκείνους καὶ τὴν πόλιν αὐτῶν ἐνέπρησεν
וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח צִבְאוֹתָיו וַיְאַבֵּד אֶת־הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְאֶת־עִירָם שָׂרַף בָּאֵשׁ׃
מתי. 22:8
τότε λέγει τοῖς δούλοις αὐτοῦ, Ὁ μὲν γάμος ἕτοιμός ἐστιν, οἱ δὲ κεκλημένοι οὐκ ἦσαν ἄξιοι·
אָז אָמַר אֶל־עֲבָדָיו הֵן הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה וְהַקְּרוּאִים לֹא הָיוּ רְאוּיִם לָהּ׃
מתי. 22:11
εἰσελθὼν δὲ ὁ βασιλεὺς θεάσασθαι τοὺς ἀνακειμένους εἶδεν ἐκεῖ ἄνθρωπον οὐκ ἐνδεδυμένον ἔνδυμα γάμου·
וַיְהִי כְּבוֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת־הַמְסֻבִּים וַיַּרְא בָּהֶם אִישׁ וְלֹא הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה׃
מתי. 22:12
καὶ λέγει αὐτῷ, Ἑταῖρε, πῶς εἰσῆλθες ὧδε μὴ ἔχων ἔνδυμα γάμου; ὁ δὲ ἐφιμώθη
וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֵעִי אֵיכָה בָאתָ הֵנָּה וְאֵין לְךָ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה וַיֵּאָלַם׃
מתי. 22:14
πολλοὶ γάρ εἰσιν κλητοὶ ὀλίγοι δὲ ἐκλεκτοί
כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים׃
מתי. 22:18
γνοὺς δὲ ὁ Ἰησοῦς τὴν πονηρίαν αὐτῶν εἶπεν, Τί με πειράζετε, ὑποκριταί
וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־רִשְׁעָתָם וַיֹּאמַר הַחֲנֵפִים מַה־תְּנַסּוּנִי׃
מתי. 22:19
ἐπιδείξατέ μοι τὸ νόμισμα τοῦ κήνσου. οἱ δὲ προσήνεγκαν αὐτῷ δηνάριον
הַרְאוּנִי אֶת־מַטְבֵּעַ הַמַּס וַיָּבִיאוּ לוֹ דִּינָר׃
מתי. 22:25
ἦσαν δὲ παρ᾿ ἡμῖν ἑπτὰ ἀδελφοί· καὶ ὁ πρῶτος γήμας ἐτελεύτησεν, καὶ μὴ ἔχων σπέρμα ἀφῆκεν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ·
וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וַיָּמָת וְזֶרַע אֵין לוֹ וַיַּעֲזֹב אֶת־אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו׃